כותבים לאנשים ולא ל-Google – חוקרי אינטרנט וותיקים (יש אנשים כאלה) יכולים להצביע על שינוי מתמשך באופי התכנים המופיעים ברשת. ככל שתחום קידום האתרים צובר תאוצה, בעיקר בזכות Google, התוכן הופך להיות מוכוון מנועי חיפוש ולא מוכוון קוראים. זו, כמובן, שגיאה.
כותבים לא מעטים חוטאים בכתיבה המיועדת למנועי חיפוש ולא לקוראים ברשת. ישנו קו ברור מאוד שמבדיל בין מאמר אשר ייעודו הוא מנועי חיפוש לבין מאמר המכוון כלפי הקוראים. הקו הזה מוגדר בעיקר ברמת העניין שהתוכן מייצר עבור הקורא, וברמת חוסר הסבלנות אשר נוצרת אצל הקורא עם קריאתו. תוכן המכוון למנועי חיפוש משתמש במילות המפתח אליו הוא מכוון בסמיכות קרובה יותר מהסמיכות הטבעית, באוצר מלים דל לעומת השפה השיווקית העשירה הדרושה במאמר איכותי, והוא בדרך כלל קצר ולא מעניין עבור קוראים. קורא הנתקל בניסוח בסגנון זה – מאבד את האמון שלו בכותב ובאתר בו הוא גולש. למעשה, מדובר בספאם של תוכן, המשפיע לרעה על הקוראים באופן מידי, אך יש גם השפעה שלילית ארוכת טווח על האתר ועל קידומו.
מרפרפים ברשת – מחקרים רבים מראים כי אנשים קוראים באופן שונה לחלוטין תוכן מודפס, מאשר תוכן המופיע על צג, גם אם מדובר באותו התוכן בדיוק, המעומד באותו אופן. לקוראים ברשת אין הרבה סבלנות. אין זמן לחכות שהדף ייטען, אין סבלנות לחפש את התוכן הרלוונטי, אין סבלנות לגלול את העמוד למטה ולמטה ולמטה ובעיקר אין סבלנות לאתרים שנראים רע. המצב שנוצר הוא שקוראים לא באמת קוראים טקסט. הם סורקים אותו, מחפשים אחר העיקר ומדלגים על הטפל. הקוראים רוצים שיגישו להם כמה שיותר מהר, ואם אפשר – בקצרנות ובראשי תיבות.
איך בכל זאת גורמים לקוראים לקרוא את התוכן שלנו? לומדים ומנתחים את אופי הקריאה ברשת. ברגע שיודעים מה הקוראים רואים בצורה בלתי רצונית, אפשר להכניס את המידע החשוב ביותר בדיוק באזורים האלה ובכך להקל על הגולשים לקבל את המידע החשוב ביותר ברפרוף אחד פשוט. קראו גם ברושם ראשוני מנצח– הצד הטכני של הכתיבה והעריכה ברשת.
